הרפואה הסינית היא תורת ריפוי הנשענת על מסורת עתיקה בת אלפי שנים.
רפואה זו קושרת בתפיסתה הפילוסופית ובדרכי הטיפול שלה את רבדיו השונים של האדם – הגוף, הנפש והרוח – ומתייחסת רבות לקשר בין האדם לבין כל המקיף אותו – האנשים שסביבו, הטבע והיקום כולו.
במהלך אלפי שנות קיומה התפתחו ברפואה הסינית כלים טיפוליים רבי עוצמה- האקופונקטורה (דיקור), הטיפול בצמחי מרפא, הטיפול התזונתי, השיאצו (הפיזיותרפיה הסינית) וההכוונה לאורח חיים בריא ומאוזן.
הרפואה הסינית מציעה הסתכלות ייחודית על מצבי חולי ובריאות. הסתכלות זו שונה ביסודה מזו של הרפואה הקונבנציונלית. הרפואה הסינית מכירה ביכולתו החזקה של הגוף לקדם, לחדש ולרפא את עצמו. הסימפטומים של המחלות שאנו חווים הם רק ביטוי של הגוף, המבקש “לספר לנו” משהו עמוק יותר. על ידי התבוננות בסימנים וסימפטומים המטפל ברפואה סינית יכול לאבחן את שורש הבעיה שהוא העיקרון המנחה את המטפל ברפואה סינית – טיפול בשורש המחלה.
על ידי איזון נכון בין גוף לנפש אפשר למנוע חולי ולשפר את איכות ואריכות החיים.
הרפואה הסינית רואה את האדם כאינדיבידואל, לכן לרוב טיפול של אדם אחד אינו יתאים לאחר עם אותה המחלה, האבחנה היא ספציפית והטיפול ייחודי למטופל.
המציאות של ימינו אינה מותירה לנו ברירה רבה – עבודה אינטנסיבית,תזונה לקויה, לחץ וגורמי סביבה מזיקים הם מנת חלקנו. תופעות אלה משפיעות על גופנו וגורמות לו להיחלש אל מול גורמי מחלה שונים. לרפואה הסינית יש את היכולת להביא את הגוף לאיזון מערכתי, תוך כדי הבנה שגוף חזק יודע להתמודד עם גורמי מחלה שונים בצורה טובה יותר.
עם פתיחתה ההדרגתית של סין בפני המערב, נחשפה והתפשטה תורת הרפואה הסינית בעולם. ראשונים להיחשף ולהתקבל במערב היו האקופונקטורה, הצ’י גונג ובהמשך הטווינא. עם קבלת האישורים לכך במוסדות הממלכתיים בארה”ב, באירופה ואחר כך בארץ, החל השימוש גם בצמחי מרפא כטכניקה רבת עוצמה, המובילה בשילוב עם הדיקור את הפרקטיקה של הרפואה הסינית.
